אוצרות יהודי אנדלוסיה

אנדלוסיה מציעה אוצרות יהודיים

פנים בית הכנסת ההיסטורי בקורדובה, ספרד. (צילום רון צילג)

השבועות האחרונים היו זמן טוב להיות בספרד – או לא כל כך טובים, תלוי איפה אתם עומדים. בבחירות הכלליות של החודש, הרביעית בכל כמה שנים, המדינה בחרה מחדש בממשלתו הסוציאליסטית של ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס, אך היה עליו להקים קואליציה עם מפלגת פודמוס השמאלית עוד יותר כדי להישאר בשלטון.

אבל אלה לא היו החדשות האמיתיות. המזעזע האמיתי כאן היה עלייתו של ווקס, המפלגה הימנית הקיצונית, האולטרה-לאומית, שנאת זרים, שזכתה ב -52 מתוך 350 מושבי המחוקקים הספרדים, לעומת 24 באפריל, הפעם הראשונה שנכנסה לפרלמנט. ווקס הוכרז כמנצח האמיתי בבחירות ורבים חוששים שספרד המתקדמת נכנעת לנטיביזם הפופוליסטי שמתפשט ברחבי אירופה.

החדשות האחרות כאן היו קיצוץ 1 באוקטובר להגיש בקשה לאזרחות ספרדית במסגרת חוק 2015 שהציע פיצוי היסטורי לצאצאי היהודים שגורשו בשנת 1492. עד היום התקבלו כ- 127,000 בקשות – 50,000 בספטמבר בלבד -. מ 60 מדינות.

זה לא תהליך קל. מבין הבקשות שהוגשו לפני 31 באוגוסט רק 26,000 איש הגיעו למשרד המשפטים לאישור סופי. זאת, בין היתר, מכיוון שהמבקשים נדרשים להופיע בפני נוטריון בספרד, המאשר אם הם ממוצא ספרדי.

אפשר שלא להתייחס לספרד באותה צורה כמו מזרח אירופה, אך נראה שרוב ההיסטוריה היהודית כאן מוסתרת, קבורה או נמחקה. האינקוויזיציה הספרדית, שהוקמה בשנת 1478 ולא בוטלה עד שנת 1834, נועדה, בקפדנות, למיגור הכפירה, אך מספר לא מוסר של יהודים גורשו, הומרו בכוח או נהרגו.

שני תאריכים תומכים בחוויה היהודית הספרדית: 711 לספירה, כאשר ערבים אסלאמיים ומורים ממוצא ברברי בצפון אפריקה חצו את מיצר גיברלטר וכבשו את היספניה הנוצרית; ו- 1492, כאשר המלכים הקתוליים איזבלה מקסטיליה ופרדיננד מערגון הוציאו את צו הגירוש. באותה תקופה, יותר ממחצית מיהודי ספרד התנצרו כתוצאה מרדיפות ופוגרומים דתיים מאה קודם לכן.

במקומות מעטים מסופר סיפור זה בצורה חיה יותר מאשר באזור הדרומי של אנדלוסיה, השנייה בגודלה באזורים האוטונומיים של ספרד, שם היהדות, האיסלאם והנצרות היו קיימים במשך מאות שנים והניבו מרקם עשיר של תרבות.

הסיור שלנו התחיל בטולדו, באזור קסטיליה-לה מנצ'ה, צפונית לאנדלוסיה. התחנה הראשונה שלנו הציעה דוגמא מושלמת לשיתוף פעולה דתי: בית הכנסת של סנטה מריה לה בלנקה (תרתי משמע, בית הכנסת של סנט מרים הלבנה) יכול היה לטעות במסגד, בהתחשב בכך שהוא נבנה בשנת 1180 על ידי אדריכלים מוסלמים אשר העדיפו פיליגרן גיאומטרי, קירות ועמודים לבנים רגילים וקשתות בסגנון אסלאמי. בית הכנסת נהפך לכנסיה בראשית 1400 והיום הוא בבעלות ושימור על ידי הכנסייה הקתולית.

מוזיאון ספרדי הסמוך, ברחוב שמואל לוי (על שמו של סמואל הלוי, גזבר המלך פטר מקסטיליה), מציע תצוגה מרשימה של יודאיקה המשתרעת על פני מאות שנים. הוא שוכן בבית הכנסת לשעבר באל טרנסיטו, אשר נתפס על ידי המלוכה לאחר הגירוש, ותרם לצו צבאי שהתייצב בו והפך אותו לאתר קבורה לאבירי קלטרווה.

המדריך שלנו אמר לנו שהיום טולדו היא בית של שתי משפחות יהודיות. הוא היסס, ואז אמר ששניהם משיחיים – כלומר אומרים שהם יהודים, אך מקבלים את ישוע כמושיעם. בלילה הראשון שלנו, המדריך סחף את זרועו על נוף העיר הלילה המנצנץ וקרא: "חזור עליי: 'טולדו הקדושה!' "

שלט ל"רחוב היהודים "ברובע היהודי העתיק של קורדובה. (צילום רון צילג)

כ -200 קילומטרים דרומה שוכנת העיר קורדובה, בה נולדה הרמב"ם בשנת 1135. רגלי פסל ברונזה של החכם היהודי והרופא מבהיקים בבהירות מפני שפשף על ידי תיירים.

בית הכנסת בעיר הוקם בשנת 1315 על ידי מוסלמים. המקדש, יחד עם בית סמוך אליו, עברו מספר שימושים בעקבות הגירוש: בית מורשה קתולי, בית חולים לאנשים הסובלים מכלבת וגילדת סנדלרים.

בשנת 1884 גילה כומר סימונים יהודיים מתחת לגבס המתפורר על הקירות, ושנה לאחר מכן הוכרז המבנה כאנדרטה לאומית.

בסביליה החלה רדיפת היהודים בהיקף נרחב, עם הפוגרום של 1391. שלושת בתי הכנסת בעיר הוסבו לכנסיות, כולל סנטה מריה לה בלנקה אחרת, שהייתה מסגד לפני שנמסרה ליהודים.

כיום, מחוז סנטה קרוז הטרנדי מכיל את הרובע היהודי לשעבר בעיר, המורכב כיום מרחובות מרוצפות, בתים שטופים לבן וחנויות חמודות. נאמר לנו שיש 200 יהודים בעיר, המשרתים את בית רמב"ם, קומונידד יהודה סביליה.

Centro de Interpretacion Juderia de Sevilla, המציע היסטוריה שלמה של הקהילה, שווה ביקור.

שום טיול באזור זה אינו מושלם ללא עצירה בעיירה הקטנה אובדה, כ- 125 קילומטרים מזרחית לקורדובה.

כאן התחייב יזם הנדל"ן פרננדו קרספו להפוך מבנה ישן ששכן מספרה לנשים בדירות, חנויות וחניה תת קרקעית. תוך כדי כך הוא גילה את סינגוגה דל אגואה (בית כנסת מים).

לאחר ששינה את דעתו על הפרויקט, החל קרספו לחפור את האתר התת-קרקעי בשנת 2007, שלוש שנים לאחר מכן הוא נפתח לקהל הרחב. במורד מדרגות חריק שנמצא שתי מפלסים מתחת לרחוב, נמצא שישה חללים מובחנים של אבן ועץ כבד המתוארכים למאה ה- 14. מחובר בין מדרגות ומעברים, ישנו חלל הפולחן הראשי המחולק על ידי שתי קשתות גדולות, גלריית נשים, מטבח ונותן לבית הכנסת את שמו, שבע בארות, שתיים מהן עדיין מתפקדות.

המקווה בסינאגוגה דל אגואה של עובדה. (צילום רון צילג)

הסיבה לכך שבית הכנסת נבנה במקום מדויק זה נענקת בצורה הטובה ביותר על ידי נוכחותו של מקווה שנמצא מתחת לאדמה עמוק עוד יותר. המים הנקיים והצלולים זולגים פנימה באטיות, ומסוננים על ידי תת-הקרקע של הבניין כל השנה.

הוספת דרמה נוספת לגילוי היא העובדה כי סניף האינקוויזיציה היה ממש בסמוך. מעיל הנשק של החקרן עדיין חרוט על הדלת. יתכן וכאן גר הרב פעם.

אוצרות יהודי אנדלוסיה
5 (100%) 1

התקשר אלינו:

03-5561616

צור איתנו קשר:

Sfaradpas@gmail.com

כתובת המשרד:

רח' י.ד. ברקוביץ' 4, תל-אביב