ליקויי בניה בממ"ד

מתוך העיתונות – ליקויי בניה חמורים בכ ־75% מהממ"דים

מחקר חדש חושף כי בניית מרחבים מוגנים רבים מבוצעת בצורה רשלנית, ככל הנראה כתוצאה של רצון הקבלנים לחסוך כסף וכשל פיקוח מצד הרשויות. נמצאו ליקויי בניה גם בכ־70% מהמקלטים

ליקויי בניה בממ

במרחבים מוגנים רבים שנבנו בשנים האחרונות יש ליקויי בניה חמורים, ב־75% מהדירות שנבדקו נמצא ליקוי אחד או יותר במרחב המוגן, זאת אף שהרשויות אמורות לאשר איוש בתים ודירות רק לאחר בדיקות תקינות של המרחב המוגן. במקבילגם , בכ־70% מהמקלטים נמצאו ליקויי בנייה רציניים. המחקר הקיף 2,135 ממ"דים.

 

לפי הבדיקה, התגלו ליקויי בנייה בכ־1,600 מרחבים מוגנים שנבנו בכל רחבי הארץ בשנים 2008–2012. בשנים אלה הושלמה בנית 123 אלף דירות ובתים עם ממ"דים ברחבי הארץ. בנוסף בחן הסקר 500 מקלטים בבניינים ישנים ו־350 מהם הוגדרו כבלתי ראויים לשימוש. לרשימת ליקויים זו נכנסו רק כאלה המוגדרים כ ליקויי בניה שבהם אשם הקבלן, ולא ליקויים שנגרמו על ידי הדיירים כמו קידוח בקירות, התקנת מזגנים לקויה וחציבה בקיר, למשל.

הנתונים החמורים מעלים את השאלה כיצד ייתכן כי קימת שכיחות כה גבוהה של ליקוים בתחום זה, אף שהדירות אושרו למגורים על ידי הרשויות. כדי לקבל אישור לאכלוס הבניין, על הקבלן לאפשר לשורה של גופים ממונים על בחינת תקינות המבנה לבדוק אותו עד לקבלת אור ירוק מכל אחד מהם. רק לאחר מכן יכולה העירייה לאשר את האכלוס. קבלנים נוהגים לטעון כי המרחבים המוגנים עוברים את כל המבחנים של הגורמים הרלבנטיים: הג"א, מהנדסי ערים והוועדה המקומית.

מנכ"ל הדס, אומר כי החקיקה הרלבנטית קובעת שלוועדה המקומית יש סמכות בלעדית לדרוש מהקבלן היתר תקינות מרחב מוגן, אך החוק אינו מטיל חובה כזו עליה. "לו כל קבלן היה נדרש להמציא אישור מגורם מוסמך שקובע לאחר התקנת מכלול האלמנטים במרחב מוגן כי הוא עומד בלשון החוק והתקנות, שכיחות הליקויים היתה יורדת משמעותית. כששיקולי עלות־תועלת של קבלן מכתיבים לו את אופן בניית המרחב המוגן בלא שיש מנגנון יעיל לווידוא אופן העבודה וטיבה, אין להתפלא על הנתונים", הוא מוסיף.

לדברי אחד ממהנדסי המיגון הבולטים בישראל, ד"ר אברהם בן עזרא, "אין שחר לטפסים ולאישורים למיניהם, ובדיקת תקן אינה מהווה ערובה לבטיחות מרחב מוגן. תלוי מה בדיוק בודקים", הוא אומר. בן עזרא דורש להפקיע מהג"א את הסמכות לאשר ממ"דים ומקלטים. "הוכח שאישוריהם אינם מקצועיים. הבדיקות צריכות להתבצע על ידי צוותים מקצועיים פרטיים בלתי תלויים, שאינם נתונים ללחצים סקטוריאליים פוליטיים ואחרים, בטרם אישור האכלוס וכתנאי לו. צריך להכיר בכישלון האכיפה הציבורית". יצוין כי ב"רפורמת המרפסות" המקורית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהליך אישורה נתקע בשל חילוקי דעות בין הממשלה לכנסת, נכללה גם תוכנית להקמת מערך חיצוני לרישוי בנייה.

 

חוסכים בחלונות

תקנות ההתגוננות האזרחית שלפיהן נבנים ממ"דים נקבעו לפני מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1990. הם קובעים שורה של דרישות טכניות לתקינות והתאמת מבנה המרחב המוגן לצורכי ההתגוננות שלו. הכשל המסוכן ביותר שחוזר ברבים מהמרחב המוגנים, לפי המחקר, הוא כשל מערכות סינון האוויר. תקנות פיקוד העורף מחייבות שבכל מרחב מוגן שנבנה בישראל ממאי 2010 תהיה מערכת סינון אוויר. במסגרת הבדיקות בדירות ובבתים חדשים נמצא כי ב־4% מהמרחבים המוגנים לא הותקנה מערכת זו. בהדס הוסיפו לנתונים הערה שלפיה הבדיקה אינה כוללת התייחסות ליעילות ולתקינות המערכת, וייתכן כי על אף שהותקנה, יתגלו כשלים לאחר התקנתה.

, אומר כי החקיקה הרלבנטית קובעת שלוועדה המקומית יש סמכות בלעדית לדרוש מהקבלן היתר תקינות מרחב מוגן, אך החוק אינו מטיל חובה כזו עליה. "לו כל קבלן היה נדרש להמציא אישור מגורם מוסמך שקובע לאחר התקנת מכלול האלמנטים במרחב המוגן כי הוא עומד בלשון החוק והתקנות, שכיחות הליקויים היתה יורדת משמעותית. כששיקולי עלות־תועלת של קבלן מכתיבים לו את אופן בניית המרחב המוגן בלא שיש מנגנון יעיל לווידוא אופן העבודה וטיבה, אין להתפלא על הנתונים", הוא מוסיף.

 

ציפוי מסוכן

 

התקנות בתחום ההתגוננות בבתים מגבילות כיום את עובי הטיח בתוך המרחב המוגן, שכן טיח עבה מדי עלול לעוף בעת הפצצה ולפגוע ביושבי המרחב המוגן. הציפוי הפנימי של הקירות ותקרת המרחב המוגן לא אמור להיות עבה יותר מ־2 מילימטר. המחקר מעלה כי ב־29% מהמרחבים המוגנים נמצאו ליקויי ציפוי טיח פנים. מדובר בעיקר בתוצאה של החלטת קבלנים לחסוך כסף ואנרגיה. לצורך בניית בטון מוחלק יש הכרח להשתמש באלמנט טפסנות (תבניות יציקה) יקר, וכך נעלמים האלמנטים הללו מהמרחבים המוגנים בבתים רבים. בהדס אומרים כי במצב שבו הקבלן השתמש באמצעי המתאים, עליו עדיין לבצע עבודה מדויקת ואם היא אינה כזו, עובי הטיח חורג מהמותר.

 

החוק אף קובע כי אסור להשתמש במרחב מוגן בחומרים לבידוד אקוסטי שהנם דליקים או רעילים, שלהם לא ניתנו אישורים של משרד הביטחון. חומרים כאלה נמצאו בלא מעט מרחבים מוגנים. תיקוני הליקויים בתחום זה הופכים לבלתי אפשריים במקרים רבים כי הטיח מסתיר קיר בטון שנבנה באופן עקום. במקומות שבהם ניתן לבצע תיקון, העלות עלולה להגיע ל־10,000 שקל.

 

תרגיל הדלתות

תקנות בניית המרחבים המוגנים קובעות כי על דלת מרחב מוגן להיפתח כלפי חוץ כדי למנוע הפרעה או סיכון בפתיחת הדלת. נתוני הסקר מעלים ליקויים בתחום זה ב־27% מהמקרים שנבדקו. דלתות שחוסמות את מעבר המסדרון גורמות לרבים להסיר אותן. ישנה בשוק חלופה של דלת הזזה, אולם מטעמי חיסכון הקבלנים מוותרים עליה. במרבית המקרים, על פי הנתונים, הקבלנים מצרים את הדלת או מסירים אותה לגמרי כדי ליצור מראית עין של חדר רגיל ולא להפריע לתנועה במסדרון הבית. מדובר בליקוי בנייה יסודי שלא ניתן לתקנו, הגורם לירידת ערך הדירה בעת מכירתה. ליקוי נפוץ נוסף הוא חוסר התאמה בין כנף הדלת למסגרתה, אשר גורר בעיות איטום ותפעול של הדלת. במרבית המקרים, יש הכרח להחליף את הדלת, בעלות שנעה סביב 2,000 שקל.

 

סכנה במקלטים

 

מקלטים בבניינים משותפים ובתים פרטיים נמצאים באחריות בעלי הדירות. הנתונים של הדס מעלים כי ב־30% מהמקלטים נמצאה בעיית רטיבות מהותית שנולדה בשל לחץ מתמשך של עודפי מים מסביב לקומת המרתף, שמקורו בבנייה רשלנית. 8% מהמקלטים כללו דלתות וחלונות שלא ימנעו הדף פיצוצים, וכשלים בסולמות המילוט. ב־20% מהמקלטים נמצאו חפצים ופסולת, מעבר ל־20% מהשטח המותרים לכך, לצד חומרים דליקים. ב־13% מהמקלטים נמצא כשל בריצוף כתוצאה מחדירת מי גשמים בעקבות מצע מילוי קירות מסביב, שלעתים אף הפך למסוכן יותר בעקבות איטום לקוי רק של נקודות גלויות לעין.

 

הנתונים מקבלים חיזוק מנתונים שפרסמה בסוף השבוע האגודה לתרבות הדיור, שלפיהם 30% מהמקלטים בבתים המשותפים בדרום אינם כשירים למלחמה, רובם בשל השתלטות דיירים עליהם

–  ליקויי בניה בממ"ד – .

התקשר אלינו:

054-5987144

צור איתנו קשר:

golanjonathan@gmail.com

כתובת המשרד:

רח' י.ד. ברקוביץ' 4, תל-אביב