שפת לאדינו

שפת לאדינו

הלאדינו: שפתם של מגורשי ספרד

לאדינו היא שפתם של מגורשי ספרד, ואולם, בהיותם בספרד , וגם בראשית המאה ה16, בהיותם כבר בארצות המקלט שלהם, היהודים לא דברו לאדינו, אלא את שפת הממלכה בה חיו עד שנת 1492: רומנסה (קסטילייאנו) בקסטיליה,  ארגונז באראגון קטלנית בקטלוניה וכו'.

הלאדינו התגבשה במשך השנים, אחרי הגרוש. מאות השנים, בהם חיו היהודים בספרד, הקנו להם שליטה בשפת לאדינו אשר נשמרו בה עד היום.

הלקסיקון, התחביר, ההיגוי והמבטא, הניבים הלשוניים , מילים וביטויים, אשר נעלמו במשך השנים מהשפה הספרדית של היום. ללאדינו נוספו במשך הדורות מילים ומונחים עבריים, וכן מילים מאוצר המילים של השפות במדינות בהן התגוררו: טורקית, בולגרית, ערבית, יוונית  ועוד. מגורשי ספרד העתיקו עמם לאימפריה העותמאנית לא רק את התרבות היהודית העשירה, אשר הגיעה לשיאה בספרד בימי תור הזהב, אלא גם את השפה אשר ליוותה אותם במשך דורות רבים.

היהודים שהגיעו לטורקיה המשיכו לשמור על שפתם המקורית.

מאות שנות השהות בטורקיה לא הביאו את המשוררים, הדרשנים, הסופרים,  או הרבנים לאמץ את השפה הטורקית; היצירות נכתבו ונאמרו רובן ככולן ב- לאדינו.

יהודי טורקיה הצליחו לשמור על שפתם במשך חמש מאות שנה, אך במאה ה-20 חל שינוי. זהותם של יהודי טורקיה כגולי ספרד איננה נשמרת עוד בקפידה.הלאדינו הייתה לא רק שפת היום יום אצל היהודים בטורקיה ובשאר הפזורה הספרדית, אלא גם השפה ששימשה לתפילה וללימוד תורה.

ספרים רבים תורגמו ל- לאדינו, החל מהתנ"ך ועד השולחן ערוך.  הספר העולה על כולם ונחשב ליצירה המונומנטאלית ב לאדינו, הוא ילקוט "מעם לועז" – ספר הכולל מדרשים, פירושים, הלכות, הדרכות מוסר והנהגות – מי שהחל בכתיבת היצירה היה רבי יעקב כולי (1732-1689) במאה ה-18. הספר נכתב סביב פרשיות השבוע, כדרכם של ספרי הלכה ומוסר אחרים בעולם הספרדי.

המשורר רב שם טוב דה קארייון (El Rab Don Santob de Carrión) שחי בספרד במחצית הראשונה של המאה ה-14 ושנודע בספרות העברית בשם: שם טוב ארדוטיאל הקדיש את ספרו "משלי מוסר" Proverbios Morales (1350-1325) ששולבה בו גם הגות יהודית, לדון פדרו בנו של המלך אלפונסו ה-11. במאה ה-15 נעשתה לאדיניזציה של היצירה הזו. היא הועתקה לאותיות עבריות והגיעה אלינו בכתב יד, שנמצא בגניזה הקהירית, שהכיל גם יצירה מקורית בלאדינו:.Poema de Yocef  היצירה הזו בגרסתה בלאדינו שרדה את הגירוש והיוותה חלק מן המטען התרבותי, שנשאו עימם המגורשים אל האימפריה העותמאנית.

לאדינו שימשה את יהודי האימפריה העותמאנית גם במסחר. עדות לשימוש זה הם מכתבים מאותה תקופה. מכתבים אלה מעידים על התמורות שחלו בשפת לאדינו. לשון ה לאדינו הפכה להיות שפת הסחר הבינלאומי. הכתב היה כתב עברי קורסיבי המכונה סוליטריאו (בעברית "חצי קולמוס").

התקופה: 1570-1568. הישובים הנזכרים בהתכתבות: קושטנטינה, גלאטה, אישקופייה, אנגורה, מושטאר, אנקונה,פיזה, דמשק, ויניצייא, פיזארו,  סופיה, פראנקייאה (צרפת), ראגוזה ולאחייה. לשון המכתבים ספוגה עברית ומופיעים בה גם מונחים טורקיים הנוגעים לסחר באריגים. לאורך חמש מאות שנותיה מלווה את הלאדינו הדפסת תרגום התנ"ך.

השם לאדינו, במובנו המקורי, קשור בתנ"ך. לאדינו משמעו: לעז, לשון תרגום.

מסורת תרגום התנ"ך ללעז ספרדי מתחילה, כנראה, על אדמת ספרד לפני הגירוש. במחצית המאה ה-16 מופיעים בשני מרכזי התפוצה הספרדית שני תרגומים: במזרח, בקונסטנטינופול, נדפסים ב-1547 חמישה חומשי תורה בשפת לאדינו באותיות עבריות. שנים ספורות אחר כך, ב-1553, נדפס במערב, בפירארה שבאיטליה, תנ"ך פירארה באותיות לטיניות.

הנוסחים בשתי ההוצאות (קושטא, פירארה) קרובים ביותר. שניהם מצטיינים באוצר מלים ארכאי ובתרגום "בבואה": סדר המלים, והתחביר כפופים למקור העברי ונוגדים לעתים את המקובל בקסטילית ובלאדינו המדוברת.

במשך כ – 450 שנה, עד מחצית המאה ה-19, נכתבה שפת לאדינו בכתב רש"י או בכתב עברי מרובע. לעיתים נכתבה לאדינו באותיות לטיניות ולעיתים ב"כתב חצי קולמוס" שהיה מקובל בהרבה מקהילות הספרדים.לכתיבת הלאדינו באות עברית היו כללים, למשל: כדי ליצור הבחנה בין עיצור רפה לדגוש השתמשו בגרש לסימון העיצור הרפה (כמו המילה פ'אבלא (Favlas; גם כדי לציין עיצורים שאין להם אות מקבילה בעברית השתמשו בגרש (כגון ז' ליצירת jג' לציון  djוגם ch וכו'). באות יו"ד השתמשו לציון תנועות   eו־i  ובאות ו"ו השתמשו לציוןתנועות o ו־u.  תנועת  a צוינה באל"ף באמצע מילה ובה"א בסוף מילה.

מספר מונחים בשפת לאדינו בצירוף תרגום

בבקשה- פּוֹר פָ'אב'וֹר , Por favor

תודה- גְרָאסְיָיאס או מֵרְסִי, Merci, gracias

היכן נמצא… ? – אנדה סטה

בית כנסת- קָאל, קהילה מן המילה העברית קהלKal

שוק – צ'ארְשִי (מטורקית) (או) מֵרְקָאדו ֹ, Charshi, Merkado

כמה עולה… ? – קוּאַנְטוֹ קוֹסְטָה, Kuanto Kosta

יקר (למחיר)-  קָארוֹ, Karo

זול – בָּארָאטוֹ , Barato

מחיר – פְּרֵסְייוֹ, Presio

האוכל לקבל… ? – פּוּאֵידוֹ רִיסִיבִ'יר , Puedo risivir

טיול, נסיעה-  ו'יָאזֵ'י, Viaje

תחנת הרכבת –  סְטָאסְייוֹן דֵילטְרֵינוֹ , Station del treno

מרכז העיר-  אֵיל סֵנְטְרוֹ (גֵ"ינְטְרוֹ) דֵילָה סִיבְ'דָאד,, El sentro della civdad

התוכל להראות לי?  – מֵי פּוּאֵדֵיס אָמוֹסְטְרָאר, Me puedes amostrar

האם אתה מדבר אנגלית- ?  אַבְ'לָאסא ִינְגְלֵיז, Avlas (favlas)  ingles

חג שמח-  מוֹעֵד אָלֵגְרֵי , Moed alegre

ד"ש לאשתך סָאלוּדֵיס אָה טוּ מוּזֵ'יר, Saludes a tu mujer

דרך צלחה (מילולית: דרכים של חלב ודבש)-  קָאמִינוֹ דֵי לֵיצה אִי מְיֵיל Kaminos de leche y miell

 

תגיות: אזרחות ספרדית

התקשר אלינו:

03-5561616

צור איתנו קשר:

golanjonathan@gmail.com

כתובת המשרד:

רח' י.ד. ברקוביץ' 4, תל-אביב